סדרת הטלוויזיה "מתחת לכיפה": מבט אחר על קלאסיקה של סטיבן קינג
סטיבן קינג, במכתב לקוראיו הנאמנים, התייחס לחששות בנוגע לסטיות של סדרת הטלוויזיה "מתחת לכיפה" מהמקור הספרותי. הוא ערך הקבלה לג'יימס מ. קיין, מחברם של קלאסיקות כמו "הדוור מצלצל פעמיים", אשר הרגיע סטודנט מודאג שספריו נותרו ללא פגע למרות עיבודי הוליווד. קינג הדהד את התחושה הזו, והדגיש שרומן המקור "מתחת לכיפה" נותר ללא שינוי עבור הקוראים ליהנות ממנו.
קינג הכיר בהבדלים המשמעותיים בין הספר לסדרה, אך הגן על איכות התוכנית. הוא ציין שדמויות רבות, נקודות עלילה מרכזיות כמו מהומות הסופרמרקט ומאגר הפרופאן, והחקירה התמטית של משאבים מתדלדלים, כולם עברו למסך, אם כי עם שינויים. הוא אישר את השינויים שבוצעו על ידי בריאן ק. ווהן וצוות הכתיבה, והכיר בצורך להתאים את הסיפור לטלוויזיה.
הבדל מרכזי נובע מלוח הזמנים המורחב של הסדרה. בעוד הכיפה סוגרת על צ'סטרס מיל במשך קצת יותר משבוע בספר, הסדרה האריכה את התקופה הזו לחודשים, מה שדרש התאמות מהותיות לנרטיב. יתר על כן, הכותבים דמיינו מחדש את מקור הכיפה עצמה, שינוי מכריע שקינג עצמו ראה בו הכרחי.
קינג הסביר ששמירה על ההסבר של הספר לכיפה הייתה מקלקלת את המסתורין לצופים, במיוחד מכיוון שקוראים רבים לא היו מרוצים מהפתרון המקורי שלו. שינוי זה במקור הכיפה חייב שינויים נוספים בקשתות הדמויות ובעלילות. דמויות שמתו בספר, כמו אנג'י, קיבלו אורך חיים מורחב בסדרה, בעוד שאחרות התמודדו עם גורלות שונים פוטנציאליים.
הוא הדגיש את גישתו לכתיבה כסיטואציונית, המאפשרת לסיפור ולדמויות להכתיב את כיוון העלילה. בעוד שהוא בדרך כלל מתחיל עם נקודת סיום כללית בראש, הוא מוצא לעתים קרובות שהנרטיב מתפתח באופן אורגני, מה שמוביל לתוצאות בלתי צפויות. הוא ציטט דוגמאות מיצירותיו שלו, כמו "סיילם לוט" ו"שיר לסוזנה", שבהן גורלות הדמויות היו שונים מתוכניותיו הראשוניות. תהליך אורגני זה, הוא האמין, היה חיוני לשמירה על אותנטיות ולאפשר לסיטואציה להנחות את הסיפור.
האלמנט היחיד שלא ניתן היה לנהל משא ומתן עליו הן בספר והן בסדרה היה הכיפה עצמה, הנוכחות הפיזית המרשימה שהגדירה את הסכסוך המרכזי של הסיפור. קינג תיאר את הספר ואת הסדרה כתאומים אחים, החולקים מקור משותף אך מפתחים זהויות נפרדות. הוא עודד את הצופים לאמץ את הסדרה כמציאות חלופית, חקירה מקבילה של אותו רעיון ליבה. הוא מצא הנאה בחזות התפתחותה של מציאות חלופית זו, תוך אישור מחדש של הקסם המתמשך מהנחת היסוד של הכיפה. קינג סיכם בהרגעת קוראיו שרומן המקור נותר ללא פגע, והזמין אותם לבקר מחדש את הסיפור בצורתו המקורית בכל עת שירצו. הוא הדגיש את הדו-קיום של שתי הגרסאות, כל אחת מציעה חוויה ייחודית ומשכנעת של אותו תרחיש שובה לב.
