המולדת: מבט מחודש בסדרת הריגול
בתחילת השנה, התחלתי לצפות מחדש בסדרה "הומלנד" במטרה להשלים את הפרקים לפני סיום הסדרה. הכוונה הייתה לנתח את אופן הצגת ההתערבות האמריקאית במזרח התיכון והתפתחותה לאורך השנים. התוכנית הראשונית הייתה לשבח את משחקה של קלייר דיינס ולבקר את תיאור עולם פנטזיה שבו העוצמה האמריקאית מביאה באופן עקבי לשלום.
חזון ראשוני זה, עם זאת, התגלה כבדיון בפני עצמו. הצפייה המחודשת החלה בימי הסגר הראשונים בניו יורק, ניגוד מוחלט לעולם הבדיוני של משברים גלובליים המתואר בסדרה. חוויית הצפייה ב"הומלנד" בעיצומו של משבר עולמי אמיתי הציעה פרספקטיבה חדשה. הסדרה, הידועה ביכולותיה לכאורה לחזות אירועים, הרגישה מוזרה ומנותקת, לא בשל כישלונה לחזות מגיפה, אלא בשל התמקדותה הצרה במזרח התיכון כמקור יחיד לסכסוך.
"הומלנד", שסווגה בתחילה לצד סדרות כמו "בית הקלפים", "סקנדל" ו"ויפ", בחנה את הפוטנציאל הדרמטי של הבירוקרטיה האמריקאית. בעוד שהיא לכאורה הציגה גיוון רב יותר בהשוואה לסדרות אחרות, "הומלנד" חשפה קשיחות מסוימת במבנה הנרטיבי שלה. למרות העלילות המשתנות, הסדרה הציבה באופן עקבי את קארי מת'יסון במרכז האירועים הגלובליים, ובכך הגבילה את חקר הנושאים הרחבים יותר.
המעורבות שלי עם "הומלנד" במהלך הצפייה המחודשת הייתה לא עקבית. עונה חמש, שנצפתה במצב מעורפל למחצה בימי הסגר הראשונים, הרגישה רחוקה ומנותקת רגשית. חוויות אישיות, כמו אובדן הריון, הדגישו עוד יותר את הניתוק בין המשברים הבדיוניים של הסדרה לבין מציאות החיים במהלך מגיפה. פעולת הצפייה בסדרה על אי יציבות פוליטית ואישית תוך כדי חוויה של מהומה דומה הרגישה סוריאליסטית באופן מוזר.
בעקבות ההלם הראשוני של המגיפה, "הומלנד" מצאה מקום חדש בחוויית הצפייה. הסדרה סיפקה תחושת נוחות בנרטיב המוכר שלה של גיבורה פגומה אך בסופו של דבר מצליחה. מאבקה של קארי בבריאות הנפש, שהוצג בתחילה כחולשה, הפך לכוחה, מה שאפשר לה לנווט במצבים מורכבים ולצאת כמנצחת.
מסעה של קארי הדהד עם הרצון לבהירות ושליטה בעולם כאוטי. תיאור מחלת הנפש שלה כמקור לתובנה הציע נרטיב משכנע, אם כי לא מציאותי. עם זאת, תיאור רומנטי זה של מחלת נפש העלה גם שאלות לגבי דיוקו והשפעתו הפוטנציאלית.
"הומלנד" העדיפה באופן עקבי את מאבקיה האישיים של קארי על פני ההקשר הגיאופוליטי הרחב יותר. אפילו בלי ניקולס ברודי, הסדרה נותרה ממוקדת עמוק במאבקים הפנימיים של קארי. הדמויות האחרות שימשו בעיקר ככלי בנרטיב שלה, תוך הדגשת הדגש של הסדרה על חוויה אישית.
הסדרה אישרה שוב ושוב את ייחודה של קארי, וסיפקה לה הזדמנויות אינסופיות להוכיח את כישוריה ולהתגבר על מכשולים. המשבר של כל עונה שימש לחיזוק חשיבותה ולהצדיק את שיטותיה הלא שגרתיות. אימות מתמיד זה של פעולותיה של קארי תרם בסופו של דבר לניתוק הסדרה מהמציאות.
חוויית הצפייה ב"הומלנד" בתקופה של אי ודאות אישית וגלובלית הדגישה את מגבלות המסגרת הנרטיבית שלה. התמקדות הסדרה בגיבורה יחידה ותיאורה הרומנטי של ההתערבות האמריקאית הרגישו יותר ויותר לא מסונכרנים עם מורכבות העולם האמיתי. היעדר הייצוג לחוויותיהם של אנשים רגילים הדגיש עוד יותר את מגבלות הסדרה.
