מסע בזמן פרהיסטורי: קומדיית הטלוויזיה "זה הזמן"
"זה הזמן", סדרת קומדיה פנטסטית ששודרה בין השנים 1966 ל-1967, הייתה פרי יצירתו של שר Sherwood Schwartz, הגאון היצירתי מאחורי סדרות אייקוניות כמו "אי הגיליגן" ו"משפחת בריידי". הסדרה, שרצה במשך 26 פרקים, עקבה אחר הנחת יסוד דומה לזו של "אי הגיליגן", ובה קבוצת מטיילים שמוצאת את עצמה תקועה בג'ונגל פרהיסטורי. עלילות אבסורדיות וסיטואציות קומיות התרחשו כאשר הדמויות ניווטו בסביבתן הלא מוכרת. הסדרה אף חלקה כמה סטים, אביזרים ומוזיקה עם "אי הגיליגן", מה שחיזק עוד יותר את הקשר שלה לעבודתו הקודמת של שוורץ.
Jack Mullaney כיכב בסדרה, והציג לעתים קרובות מאפיינים מגושמים שמזכירים את גיליגן, כולל אמירות ופעולות דומות. Joe E. Ross, הידוע במראהו המחוספס וההומור הפרימיטיבי שלו, לוהק בצורה מושלמת לתפקיד גרונק. Imogene Coca, שחקנית קומית מוכשרת, גילמה את שג/שד, למרות שתפקידה הרגיש קצת לא מנוצל למרות הופעתה החזקה באופן עקבי. ליהוקם של Mike Mazurki ו-Cliff Norton שיפר עוד יותר את האנסמבל הקומי של הסדרה, כאשר נורטון גילם את בוס איש המערות הסמכותי.
הנחת היסוד של הסדרה, שבמרכזה מסע בזמן והתנגשות התרבויות בין האדם המודרני לאנשי מערות פרהיסטוריים, הייתה ייחודית ללא ספק. בעוד שהכותבים התקשו לעיתים להרחיב את הקונספט הזה, "זה הזמן" עדיין הצליחה לייצר הומור מסיטואציות הדג-מחוץ-למים ומניסיונותיהן של הדמויות להסתגל לחיים מיליון שנה בעבר. Frank Aletter ו-Jack Mullaney הובילו בתחילה את הסדרה, אך היכולת הקומית המבוססת של Imogene Coca ו-Joe E. Ross העבירה בסופו של דבר את המיקוד לדמויות שלהם. למרות כמה קווי עלילה חוזרים על עצמם, הסדרה סיפקה רגעים של אבסורד וצחוק אמיתיים.
הסדרה השתמשה בצילומי מאט פשוטים אך יעילים כדי להעביר את הצופים לתקופה הפרהיסטורית, תוך שיפור החוויה החזותית. "זה הזמן" הסתמכה לעתים קרובות על דיאלוגים שנונים וקומדיה מצבית להומור שלה, תוך אימוץ טון קליל ומשעשע שפנה לקהל משפחתי, במיוחד לילדים. האבסורד של הסדרה, כאשר אומץ, תרם משמעותית לערך הבידורי הכולל שלה.
"זה הזמן" אף העזה להפוך את התפקידים, ושלחה את אנשי המערות למאה ה-20 בניסיון מאוחר יותר להעלות את הרייטינג של הסדרה. בעוד שההחלטה היצירתית הזו הדגישה את נכונותה של הסדרה להתנסות, היא בסופו של דבר לא הצליחה למנוע את ביטולה בטרם עת. למרות הריצה הקצרה שלה, "זה הזמן" נותרה דוגמה מוזרה ומשעשעת לקומדיית טלוויזיה משנות ה-60, המציגה את כישרונו של Sherwood Schwartz ליצור סיטואציות בלתי נשכחות ומשעשעות.
