תכניות טלוויזיה אפלוליות משנות ה-60: מסע אל הלא נודע
סוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 חוו עלייה בפופולריות של מערבונים בטלוויזיה. אולם, מעבר לסיפורים המוכרים של קאובויים ופושעים, צמח ז'אנר אפל ומסתורי יותר, שחקר נושאים על-טבעיים, מתח פסיכולוגי והלא נודע. תכניות אלו צללו אל "העולם שמעבר", שם טוב ורע לא תמיד היו מוגדרים בקלות, וסכנה אורבת לא רק מעבר לפינה, אלא בצללי הנפש האנושית ובמרחבי החלל העצומים.
תכניות כמו "אלפרד היצ'קוק מציג", "אזור הדמדומים", "מותחן של בוריס קרלוף" ו"צעד אחד מעבר" ריתקו את הקהל בסיפוריהן המצמררים ובעלילות מעוררות המחשבה. "אלפרד היצ'קוק מציג", בראשותו של bậc thầy המתח בכבודו ובעצמו, נודעה בזכות סיפור סיפורים מתוחכם וטוויסטים בלתי צפויים. פרק בלתי נשכח אחד הציג אדם מתכנן הונאת ביטוח עם אשתו, רק כדי שתוכניתו תתפרק בסדרה של אירועים מזעזעים.
"אזור הדמדומים", עם פתיח אייקוני של כוכבים מנצנצים מעל מערה, חקר את המוזר והסוריאליסטי, תוך שהוא משקף לעתים קרובות חרדות חברתיות ודילמות מוסריות. פרק אחד, שהתרחש במהלך המלחמה הקרה, תיאר את ירידתו של אדם לפרנויה כאשר הוא ומשפחתו מוצאים מקלט במקלט שלהם במהלך אזעקת שווא. הפרק הדגיש את הפחד וחוסר האמון ששררו באותה תקופה.
"מותחן", בהנחייתו של בוריס קרלוף האגדי, סיפק סיפורי אימה קלאסיים עם אווירה גותית ומתח מצמרר. פרק жуткий במיוחד התמקד באישה בת מאה החיה במטע דרומי מתפורר, ונושאת סודות אפלים ועבר קטלני.
"צעד אחד מעבר", בהנחייתו ובהגשת ג'ון ניולנד, התמקד בסיפורים אמיתיים של תופעות על-טבעיות, והציג אותם באופן רגוע וענייני שכמעט הגביר את תחושת האי נוחות. פרק אחד הציג את הופעתה ההדרגתית של פניו של אדם שנפטר על קיר, תמונה מצמררת שנשארה עם הצופים זמן רב לאחר שגלגולי הסיום התגלגלו.
תכניות אלו, כל אחת בסגנונה ועם גישתה הייחודית, ייצגו סטייה משמעותית מהתכנים הטלוויזיוניים המקובלים של התקופה. הן ניצלו את הקסם מהלא נודע, תוך חקירת נושאים שמהדהדים עם הקהל ברמה עמוקה יותר. מוזיקת הנושא המפחידה, הנרטיבים המותחים וסיומות דו משמעות רבות הותירו רושם מתמשך, תורמים למה שרבים זוכרים כ"צד האפל" של הטלוויזיה של שנות ה-60.
