סוכני MI5: בית סלאו ממשיך להצטיין בריגול
הנחת היסוד של סדרת הטלוויזיה MI5 נותרה מרתקת. ריבר קרטרייט, יחד עם קבוצה מגוונת של סוכני MI5, מוצא את עצמו מגורש לבית סלאו, גיהינום לסוכני מודיעין שביצעו טעויות קריירה הרסניות. בעוד שמצופה מהם להישאר בטלים, תחת הנהגתו הלא שגרתית של הבוס המרושל שלהם, ג'קסון לאמב (גארי אולדמן), פליטים אלה עולים שוב ושוב על עמיתיהם הנחשבים יותר, ומונעים אסונות שעלולים לפגוע הן ב-MI5 והן במדינה.
עונה זו שומרת על ריבר האנרגטי, לואיזה הפרגמטית (רוזלינד אלעזר), הצמד הדינמי של שירלי ומרקוס (איימי-פיון אדוארדס וקאדיף קירוואן), קתרין הוותיקה (ססקיה ריבס), ומומחה הטכנולוגיה הלא היגייני אך בעל ערך רב, רודי (כריסטופר צ'ונג). תוספת חדשה, ג'יי.קיי. (טום ברוק) האניגמטי, תורם בתחילה מעט אך חושף בהדרגה יותר ככל שהעונה מתקדמת.
ההתшуונות השנונה בין הדמויות הפגומות הללו נותרה חדה ומרתקת. העומק הרגשי של בית סלאו, שם ציניות בקושי מסתירה כמיהה נואשת לקבלה ולהחזרה לתפקיד, ממשיך להדהד. המשחק חזק באופן עקבי, עם הופעות בולטות של גארי אולדמן כלמב וכריסטין סקוט תומאס כממונה שלו, לכאורה חסרת רחמים אך חומלת באופן סמוי.
הכתיבה מתארת במומחיות את הדמויות התוססות של התוכנית עם הומור עדין. בסצנה אחת, ראש היחידה הטקטית החדש של MI5 שואל את לאמב אם הוא אחראי על הפסולים. תגובתו של לאמב, "הם לא אוהבים שיקראו להם ככה", ואחריה "איך אתה קורא להם?" ו"הפסולים" סופי, לוכדת בצורה מושלמת את ההומור היבש של התוכנית.
העונה נפתחת באירועים שלכאורה אינם קשורים: פיגוע טרור בלונדון וירי לכאורה של ריבר על ידי סבו, ראש MI5 לשעבר דיוויד קרטרייט (ג'ונתן פרייס). ככל שהנרטיב מתפתח, אירועים אלה משתלבים זה בזה באופן מורכב, ומניעים את העלילה הכוללת של העונה. בעוד שהדמויות, הדיאלוגים וההופעות נותרו יוצאי דופן, המסגרת הכוללת של העונה פחות משכנעת במעט מקודמותיה.
