ספירלה של אימה: סדרת האנימה "אוזומאקי" – הבטחה שלא מומשה

הפרק הראשון של סדרת האנימה "אוזומאקי" היה יצירת מופת. הוא היה מצמרר, יפהפה, ומבוצע ללא דופי, מושך את הצופים אל תוך האווירה המטרידה של עיירה רדופת קללת ספירלה. הפרנויה והאדישות של התושבים היו מוחשיות, זוחלות מתחת לעור ויוצרות תחושת אי נוחות שהייתה גם מחרידה וגם משעשעת באופן מוזר. אירועי הפרק המתגברים תוגברו עוד יותר על ידי הפסקול המצמרר במיוחד של קולין סטטסון, שהשתלב בצורה חלקה עם הוויזואליה כדי לבסס את מצב הרוח המטריד של הסדרה.

סגנון האנימציה בפרק הראשון היה עקבי ומלוטש להפליא, מה שהפך את הדמויות, במיוחד את הדמויות הנשיות הראשיות, למרשימות מבחינה ויזואלית. "אוזומאקי" הייתה עיבוד מנגה אימה שציפו לו מאוד מאז שטונאמי פרסמה את הטריילר המצמרר הראשון שלה בסוף אוגוסט 2019. טריילר זה שימש כהקדמה מושלמת ליופי המפחיד של הפרק הראשון.

עם זאת, הברק של הפרק הראשון רק הדגיש את הירידה המחרידה באיכות האנימציה בפרקים הבאים. הניגוד החד בין הוויזואליה המלוטשת של פרק אחד לבין האנימציה הלא מעודנת והצורמת של פרקים שני ושלישי היה מדכא. המעבר הרגיש כל כך משמעותי שזה היה כמעט כמו צפייה באנימה אחרת לגמרי. אימת הפסיכולוגיה המעוגנת שהפכה את הפרק הראשון לכל כך משכנע הוחלפה בתמורות ביזאריות, חסרות עומק וחומר, שצצו משום מקום.

פרקים מאוחרים יותר אלה הסתמכו במידה רבה על אימה גופנית מעובדת בצורה גרועה ועל שינויי סצנה פתאומיים ללא סגירה, מנפצים כל טבילה בנרטיב. האמנות, שבעבר הייתה נקודת אור, הפכה נוקשה יותר ויותר ומבוצעת בצורה גרועה. הירידה באיכות הפכה את הפרקים הללו כמעט בלתי ניתנים לצפייה, והותירה את הצופים המומים מהניגוד החד לשלמות המרהיבה של הבכורה. בעוד שהפרק הראשון הוא חובה לצפייה, הפרקים הבאים מעלים שאלות רציניות לגבי עקביות ההפקה. לאחר חמש שנות פיתוח עבור ארבעה פרקים בלבד, הפער באיכות הוא מדהים ומאכזב. סדרת הטלוויזיה "אוזומאקי" משמשת בסופו של דבר כסיפור אזהרה על פוטנציאל מבוזבז.