סדרת טרקר: אכזבה צפויה מראש

רציתי מאוד ליהנות מסדרת הטלוויזיה "טרקר". באמת. הפרק הראשון היה גבולי, והשאיר מקום לאופטימיות. עם זאת, הפרק השני חיזק את הרושם הראשוני שלי: "טרקר" היא סדרה נגזרת ומאכזבת. הכל מרגיש ממוחזר מסדרות קודמות ועדיפות. העלילה נוסחתית וכוללת גיבור רדוף על ידי עבר בעייתי, בשיתוף פעולה עם עוזר טכנולוגי שמטפל בעבודה מאחורי הקלעים. דמויות המשנה מתפקדות כמנהלי משרד בלבד, חסרות עומק ועניין. קווי העלילה שטחיים, סצנות האקשן מאולצות ולא הגיוניות.

הסדרה סובלת גם מעריכה חובבנית. בפרק השני, בסביבות הדקה ה-11, מתרחשת שגיאת המשכיות בולטת. סצנה המתארת גשם זלעפות, עם משאיתו של הגיבור רטובה בבירור ומכוסה בטיפות גשם, מיד אחריה מופיעה תמונה של אותה משאית יבשה לחלוטין ונקייה, עם חלון נוסע פתוח. חוסר עקביות צורם זה מדגים חוסר תשומת לב לפרטים שפוגע באמינות הסדרה. פאשלות בולטות כאלה פוגעות בחוויית הצפייה ומדגישות את חסרונות ההפקה.

סדרת הטלוויזיה "טרקר" מדגימה את המגמה הנוכחית של רימייקים, אתחולים והמשכים לא מקוריים שפוקדים את תעשיית הבידור. ההסתמכות הזו על נוסחאות מוכרות מסמנת מחסור ביצירתיות וכישרון כתיבה. בעוד ש"טרקר" עשויה לשרוד את עונתה הראשונה, כפי שההיסטוריה מוכיחה שאיכות אינה מבטיחה הצלחה, לא סביר שתשאיר חותם מתמשך. יש לקוות שהרשת תזהה את כשלונותיה ותסיים את ריצתה במוקדם ולא במאוחר. אמנם לא הסדרה הגרועה ביותר שמשודרת כעת, "טרקר" לא מציעה שום דבר חדש או משכנע, מה שהופך אותה לבחירה קלה לדילוג עבור צופים בררנים.