
טלוויזיה בשנות ה-70: תור הזהב של תוכניות עצמאיות
שידורי הטלוויזיה בארצות הברית הושפעו רבות משלושת רשתות השידור הגדולות – NBC, ABC ו-CBS – עד שנות ה-70. רשתות אלו שלטו בהפקה, הפצה ואף בבעלות על תוכניות פופולריות רבות, ושלטו בתעשייה ורווחיה. הוועדה הפדרלית לתקשורת (FCC), מודאגת משילוב אנכי זה ומהכוח הגובר של רשתות אלו, התערבה כדי לווסת את התעשייה.
בשנת 1970, ה-FCC הציגה שני תקנות משמעותיות: כללי הריבית הפיננסית והסינדיקציה (Fin-Syn) וכלל הגישה לשעות צפיית שיא (PTAR). כללים אלה נועדו להגביל את שליטתן של שלושת הגדולות ולטפח סביבה תחרותית יותר עבור מפיקים ותחנות עצמאיים.
כללי Fin-Syn הגבילו את הבעלות והמעורבות הפיננסית של הרשתות בתוכניות טלוויזיה מעבר להרצה הראשונית שלהן. משמעות הדבר היא שרשתות לא יכלו עוד להרוויח מסינדיקציה, במיוחד בשוק המקומי. PTAR הגבילה עוד יותר את שליטת הרשת על ידי צמצום כמות תוכניות צפיית השיא שהן יכלו לשדר, ודרשה מהן לוותר על חצי שעה לתחנות מקומיות לבחירת התוכניות שלהן. תקנות אלו שינו באופן דרסטי את נוף ההפקה, ההפצה והשידור של תוכניות טלוויזיה בשנות ה-70.
שינויים אלה הובילו לשינוי בסוגי התוכניות שהופקו. רשתות, שלא יכלו עוד להסתמך על הפקות פנימיות, החלו לחפש תוכן מחברות הפקה עצמאיות. תקופה זו ראתה את עלייתן של תוכניות רלוונטיות חברתית שפנו לקהל משתנה.
אולפנים עצמאיים כמו Tandem Productions, בראשות נורמן ליר ובד יורקין, ו-MTM Enterprises, בראשות מרי טיילר מור וגרנט טינקר, שגשגו תחת תקנות חדשות אלה. תוכניות כמו "המופע של מרי טיילר מור", "M*A*S*H" ו"הכל נשאר במשפחה", כולן הופקו על ידי אולפנים עצמאיים, זכו לפופולריות עצומה, וסימנו תור זהב לטלוויזיה בשנות ה-70. תוכניות אלו הדהדו בקרב קהל צעיר יותר, עירוני, ושיקפו את האקלים החברתי המשתנה של התקופה. מעבר זה להפקה עצמאית סימן סטייה משמעותית ממערכת קודמת שנשלטה על ידי הרשת.
גם שוק הסינדיקציה עבר טרנספורמציה. סינדיקציה ראשונה, שבה תוכניות הוקרנו בבכורה ישירות בתחנות מקומיות ולא ברשתות, שגשגה. תוכניות בהפקה מקומית כמו "Soul Train" ו"החבובות" זכו לבולטות ארצית באמצעות נתיב חדש זה. זה איפשר לקולות מגוונים ופורמטים חדשניים להגיע לקהל רחב יותר. ההרפיה של שליטת הרשת אפשרה גם את החייאתן של תוכניות ישנות יותר באמצעות סינדיקציה מחוץ לרשת, והעניקה להן חיים חדשים בתחנות עצמאיות. תקופה זו העצימה את הסניפים המקומיים ואת התחנות העצמאיות לאצור תוכניות ששיקפו את הטעמים הייחודיים של הקהילות שלהן.
נוף הטלוויזיה המשיך להתפתח בעשורים הבאים עם הגעתה של טלוויזיה בכבלים, הופעתן של רשתות חדשות כמו FOX והכנסת הווידאו. בעוד שכללי Fin-Syn ו-PTAR הוקלו ובוטלו בסופו של דבר בשנות ה-90, השפעתם על התעשייה היא ללא ספק. הם עיצבו מחדש באופן יסודי את מבנה שידורי צפיית השיא ואת שוק הסינדיקציה, וסללו את הדרך לנוף הטלוויזיה המגוון והתחרותי שאנו מכירים כיום. מורשת התקנות של שנות ה-70 ממשיכה לעצב את האופן שבו תוכניות טלוויזיה מופקות, מופצות ונצפות בעידן המודרני.